פרשת תולדות - שחררו! אינכם אשמים!
הרב נתנאל יוסיפון
ראש הגרעין החינוכי וישיבת אורות נתניה
חדר ילדים.
שני ילדים גדלים בו. את שניהם ההורים אוהבים, בשניהם משקיעים. את שניהם ההורים מחנכים לחיי תורה ומצוות...
והנה עברו שנים. הילדים התבגרו ופרחו והלכו לדרכם. האחד הפך ליהודי שומר תורה ומצוות, ואילו השני עזב את הדרך, לצערנו, ופרק לחלוטין עול תורה ומצוות.
יושבים ההורים ומייסרים את עצמם – מדוע ולמה עזב אחד מבנינו את הדרך? האם לא אהבנו אותו והשקענו בו את מיטב כוחותינו?
במה טעינו?
ואולי התשובה, (הפוך על הפוך), נעוצה במה שנדקדק בהמשך בפרשתנו...
__________
מפרשים רבים תמהו על הפסוק (כה, כח): "ויאהב יצחק את עשיו, כי ציד בפיו...רבקה אוהבת את יעקב".
הכיצד יצחק, איש האלוקים, טעה בעשיו הרשע, ואהב את עשיו יותר מיעקב?
תשובות רבות ניתנו בדבר. לדוגמא - רש"י מתרץ שהיה עשיו מרמה את יצחק בדבריו, ומציג עצמו כצדיק. אולם תשובה זו קשה, שהרי קשה לרמות באופן עקבי, אדם שחי במחיצתך תמיד. ובוודאי, שקשה לרמות נביא בעל רוח הקודש כיצחק.
העמק דבר מבאר, שבוודאי יצחק אהב את יעקב, אלא שרצו לחדש שאהב גם את עשיו. ואהבת יצחק לעשיו הייתה פחותה מאהבתו ליעקב, שהרי אהבתו נבעה רק מכך שהיה ציד בפיו, לעומת אהבתו ליעקב איש המעלה שהייתה גדולה יותר.
ואולי, לעניות דעתי, אפשר להציע כיוון נוסף. הפסוק המספר על אהבת יצחק לעשיו מופיע לפני הפסוק המספר על הנזיד שהכין יעקב ביום שעשיו בא עייף מהשדה. המדרש מבאר שעייפות זו רומזת לכך שעשיו רצח באותו היום. ומוסיף המדרש ומבאר שעד אותו היום הייתה התנהגות של עשיו תקינה, ובאותו היום נפטר אברהם ויצא עשיו לתרבות רעה.
נמצא שכשהתורה מספרת על אהבת יצחק לעשיו היא מדברת על תקופת ילדותו ונערותו, עת עדיין לא יצא לתרבות רעה. וממילא לא כתוב בתורה שיצחק אהב אותו במיוחד בזמן שכבר היה רשע, והקושיא מתורצת. (השאלה – למה יצחק רצה לברך את עשיו היא שאלה אחרת, וגם בה נאמרו תירוצים רבים, ולא ניכנס אליה כאן). כמובן, אין כוונתי חלילה לומר, שהורים לא צריכים לאהוב ולקרב בן רשע, אלא לבוא ולומר שבתורה לא כתוב שיצחק אהב דווקא את הרשע, כי בזמן שהדבר כתוב הוא עדיין לא היה רשע.
וכאן לימדה אותנו התורה, שעשיו בילדותו ונערותו זכה לאהבת אביו, וודאי הוריו שקדו על חינוכו כשם ששקדו על חינוכו של אחיו יעקב.
אם כן – למה עשיו יצא בסוף לתרבות רעה?
למדנו מכאן, שזה לא בגלל כשל בחינוך או באהבת הוריו, אלא בגלל שזו הדרך בה הוא בחר. לא הכל תלוי בהורים, יש גם יכולת בחירה לילדים, ואם הם בחרו חלילה ברע, ההורים לא צריכים להאשים את עצמם.
