אשרינו שזכינו להידבק ברבינו
הרב נתנאל יוסיפון
ראש הגרעין החינוכי
וישיבת ההסדר
"אורות נתניה"
אשד הוא חוזר בתשובה טרי ומתלהב. הוא כבר כמה חודשים 'בתשובה'.
מאז שהשתתף בסמינריון של 'ערכים', וגילה את האור שביהדות, הוא מגלה כל יום נקודה חדשה בתורה. כל גילוי כזה מסעיר אותו, והוא אוהב ללבן את הדברים עם הרב, שמלווה אותו בדרכו החדשה.
הרב שלו הוא גם הרב של אחד מבתי הכנסת הסמוכים לביתו. בחודשים האחרונים, הוא הספיק לפקוד שורה של בתי כנסת בסביבה, ושם לב שבכולם הרב תופס מקום מרכזי. הרב מעביר שיעורי תורה, ויש אנשים שמתייעצים איתו, ובכלל הוא מהווה מורה דרך לקהילה ולאנשים.
היום הוא נסע לעיר אחרת, ונכנס שם לבית כנסת מזדמן. זה היה בית כנסת של ברסלב. הייתה שם אווירה מדהימה, הרבה מהאנשים נראו כמוהו, חדשים 'בתשובה', וכולם התפללו באור ובהתלהבות. בין מנחה לערבית, הזמינו אותו לשבת עם כל החבר'ה, וללמוד בצוותא ליקוטי מוהר"ן.
האמת, הוא היה קצת מופתע, והעיז לשאול - אין לכם רב שילמד אתכם?
החבר'ה חייכו, כאילו הרים להם להנחתה, ומיד ענו: כאן כולם חברים! כשיש רב ותלמידים, אז 'כאילו' יש אחד מושלם שיודע וטוב, והשאר נחותים ממנו וצריכים ללמוד, לכן כאן כולם שווים, ואנחנו קוראים לעצמינו 'החברים'. יש בינינו כאלה שדוחפים את כולם למעלה, והם סוג של מורי דרך, אך הם חלק מאיתנו, הם גם 'חברים'. לא כל הברסלברים כמונו, אבל ככה זה אצלנו. בכלל, רבנים זה גם מאוד מסוכן, רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן (תניינא תורה עח') שיש כאלה שהם 'מפורסמים של שקר'.
זאת הייתה זווית מחשבה חדשה, ואשד הנסער, הרגיש שהוא חייב לשאול את הרב שלו - אולי באמת עדיף שיהיו רק חברים ולא צריך רבנים ומורי דרך?
למחרת, מיד אחרי תפילת שחרית, הוא ניגש אל הרב והשאלה בפיו. הוא ציפה לתשובה, אך הרב ענה לו כמו יהודי טוב בשאלה – ולאנשים שפגשת אין רב? מיהו רבי נחמן בשבילם?
ובכן, לכבוד ז' אדר, יום הילולת משה רבינו, ה'רבינו' של כל ישראל, נתבונן מעט עד כמה יש לכל יהודי צורך בדמות של רב ומורה דרך, ועל האיזון העדין שבין הצורך ב'חברים' להתקדם עימם בעבודת ה' ל'רבנים'.
מצויים אנו בפרשיות בניית המשכן. ה' בחר בבצלאל בן אורי להיות ראש לחכמי הלב, בוני המשכן. על כך נאמר בגמרא (ברכות נה.) – "אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר ראו קרא ה' בשם בצלאל. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? ... הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון - לפנינו לא כל שכן?"
ונשאלת השאלה – אם לא ממנים פרנס על הציבור לפני שנמלכים בציבור, הכיצד מינה ה' את משה למנהיג ישראל, בלי שנמלך בישראל?
והתשובה היא, שיש כאן שני סוגי הנהגה, יש מי שהוא פרנס מתוך הציבור, ויש מי שתפקידו להיות מאור גדול 'מלמעלה', שאליו נושאים עיניים. על משה אמרו חכמים (סוטה יב) "בשעה שנולד משה - נתמלא הבית כולו אור". הוא תמיד היה שלם, איש גדול ומאיר, מחציו ולעלה מלאך, מופת לדור ולדורות.
לעומתו, בצלאל הוא מלשון צל. כשמצויים בצל, בחושך, יש מקום להדליק אורות קטנים מלמטה, לטפס ולעלות. ועל כך נאמר (ברכות נה) "אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ". אותיות הם היחידות הקטנות ביותר בשפה, יש משפט ומילה, ויש אותיות. הכוח של בצלאל זה לבוא מלמטה, מתוך העם, ולהדליק אור קטן ועוד אור קטן.
ואולי אפשר למצוא רמז נוסף להבדל זה שבין משה לבצלאל במקום נוסף. כאשר ה' אומר למשה, שהוא בוחר בבצלאל ובאהליאב כאומני המשכן, הוא אומר (פרק לא)"רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר... הִנֵּ֧ה נָתַ֣תִּי אִתּ֗וֹ אֵ֣ת אָהֳלִיאָ֞ב... וּבְלֵ֥ב כָּל־חֲכַם־לֵ֖ב נָתַ֣תִּי חָכְמָ֑ה...".
לעומת זאת, כשמשה מספר לעם על בחירת בצלאל ואהליאב הוא אומר (פרק לה) "רְא֛וּ קָרָ֥א ה' בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל... וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב... מִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב...".
ה' אומר, שיחד עם בצלאל ואהליאב יהיו גם שאר חכמי לב, שה' נתן בליבם חכמה, משמע בצלאל ואהליאב הם מובילים, אבל יש עוד חכמים שותפים. לעומת זאת, משה אומר "ולהורות נתן בליבו", משמע - בצלאל ילמד את כולם. כי משה לפי עניינו היה הרב והמורה, ולכן אמר את הדברים כעניינו, אך התורה רמזה בתחילה בדברי ה', שבצלאל הוא פרנס מתוך הציבור, כראשון בין שווים, השותף לשאר חכמי הלב, מוביל ומדריך כחבר.
ובאמת, יהודי צריך 'חברים' טובים שידחפוהו למעלה, אך וודאי שחייב גם דמויות גדולות ומאירות אליו הוא נושא עיניים, רבנים וצדיקים שה' שתל בכל הדורות.
אשרינו כלל ישראל שזכינו להידבק במשה רבינו, המאור הגדול של האומה לנצח!
