היכן נולדת?
הרב נתנאל יוסיפון
ראש הגרעין החינוכי
וישיבת ההסדר
"אורות נתניה
הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל היה יהודי שומר מצוות, הסופר ש"י עגנון. ש"י עגנון נולד באוקראינה, ובכל זאת בזמן שקיבל פרס נובל, והתכבד לנאום, סיפר על עצמו: "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב מלך רומי את ירושלים, וגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים".
ש"י עגנון לא המציא אמירה זאת בעצמו, הוא למד זאת מהגמרא (כתובות עה.) "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", מה זה איש ואיש, שני סוגים של אנשים? "אמר רבי מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי: אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה". כלומר, גם מי שרק מצפה לראות את הארץ, נחשב כמי שנולד בה.
יש כאן חידוש מאוד עמוק, כל יהודי מתחיל ונולד בירושלים, וגם מצפה והולך לירושלים. ירושלים היא תחילת החיים וגם מגמת החיים. לכל מקום שאנו הולכים, אנו יוצאים מירושלים והולכים לירושלים.
מהו עומק הרעיון של אמירה מיוחדת זו?
הבה ונתבונן בשמה של ירושלים. כידוע, 70 שמות לירושלים, אך שמה המובהק ביותר הוא – ירושלים. מה מקור השם המיוחד הזה?
אומר המדרש (בראשית רבה פרשה נו): "אברהם קרא אותו (את ירושלים): יראה", (כפי שנאמר בפרשת העקידה) "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה", "שם קרא אותו (את ירושלים): שלם", (כי התורה קוראת לשם בן נח, מלכי צדק, ונאמר:) "ומלכי צדק מלך שלם", "אמר הקדוש ברוך הוא: אם קורא אני אותו, כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו שלם, כשם שקרא אותו שם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קוראו כמו שקראו אותו שניהם: ירושלם - יראה שלם".
למדנו מכאן, שירושלים היא שילוב של שתי שמות – יראה ושלם. אולם שילוב זה מעורר שאלה גדולה, שם בן נוח קדם כמה דורות לאברהם, נמצא שהיה צריך להקדים את שמו של שם לשמו של אברהם, ולקרוא לה – שלם יראה, ולא ירושלם?
אלא, שסוד גדול נעוץ בכך, וכדי להבין אותו, נעיין מעט בדמויותיהם ותפקידיהם של שם ואברהם.
בתחילת העולם, היו האנשים בעלי כוחות חיים גדולים ועצומים. הם היו ענקיים וחיו שנים רבות. הבעיה הייתה שעל כוחות כל כך גדולים, קשה לשלוט, וכוחותיהם פרצו ללא שליטה. כך נוצרה אנדרלמוסיה, פריצות, וגזל בעולם. כי כל אדם ניסה לשלוט בכוחו הגדול על כל סביבותיו.
הלך הקב"ה והביא מבול לעולם. מבול הוא גשם ומים ללא גבול, מים הם חיים לעולם, וה' הראה לעולם את התוצאות ההרסניות של כוחות חיים ללא גבול, המבלבלים את העולם.
יחד עם זאת, הביא ה' גם הצלה לעולם. תיבת נוח. נוח הוא בדיוק ההפך מכוחות חיים ללא גבול. הוא לקח כל חיה וכל רמש, ואת כולם שם בתאים קטנים מסודרים ומדוקדקים.
ובכל זאת, כשיצא נוח מהתיבה, הוא השתכר מהיין, וגילה את גופו. חז"ל מספרים, שאת ענבי היין הללו בצר נוח מזמורה שהשתלשלה לו מגן עדן. בכך הם מבטאים את האמירה, שהשכרות והיין הם שריד לעולם הקדום שלפני המבול והחטא, עת אפשר היה לגלות כוחות חיים, להשתכר ולפרוץ גבולות.
שכרות זו מסוכנת מאוד, ולכן בא שם בן נוח, וכיסה את אביו בשמלה. נמצא, שתפקידו של נח, הוא לכסות את כוחות החיים, להקטינם, וכך לא יפרצו למקומות לא נכונים.
זו מידה טובה, אך אליה וקוץ בה, כי כך נותר האדם קטן ומצומצם, עם כוחות חיים מעטים. לכן, שם מגיע לירושלים, שהיא המקור לכל כוחות החיים בעולם, שהרי העולם נולד בירושלים, מקום 'אבן השתיה', "שממנה הושתת העולם", וקורא לה שלם. מבחינתו היא כבר שלמה בלידתה, כי הוא מסתפק בשלמות קטנה ומצומצמת.
לעומתו, אברהם בא לאזן את המציאות. תפקידו ללמד את המציאות לגדול ולהגדיל כוחות חיים, אך להופיע אותה בדרך מאוזנת של תורה ומצוות. אברהם נבחר באמירה "לך לך מארצך וממולדתך", הוא הולך ממקום ילדותו, ולא מסתפק בכוחות הקטנים הילדותיים, אל הארץ המובטחת.
שם בן נוח נולד מהול, שלם מלידתו. לעומתו, אברהם צריך למול ולתקן את עצמו, ורק אחר כך הופך לשלם – לתמים, "התהלך לפני והיה תמים"
אברהם קורא לירושלים – יראה. ראיה היא הדרך שבה האדם מביט למרחקים, מכל החושים, הראיה היא החוש שאנו פוגשים בו את הדברים הרחוקים ביותר. אי אפשר לשמוע ולהריח כוכבים, אך אפשר לראות כוכבים. אברהם מבין שכוחות החיים שבירושלים צריכים עוד ללכת דרך ארוכה, להעפיל ולהגיע לגבהים נישאים.
בא ה' ומחבר ביניהם, ומלמד אותנו, קודם – יראה, עלינו לגדול ולהגדיל, ורק אחרי שנגדל, נגיע לשלם, ונמצה את כוחות החיים בשלימות. לכן, יראה קודם לשלם, ירושלם.
לפיכך, כולם נולדים בירושלים, עלינו לצפות לה, ומתוך הציפיה וההליכה הארוכה, לזכות ולגלות את כוחות החיים העצומים האצורים בה תמיד, כבר מלידתה.
זכינו, במלחמת ששת הימים לשוב לירושלים, לשוב ולהיוולד בה. אך מפני שעדיין לא סיימנו עדיין את העבודה הגדולה של רוממות הציפייה לשלמותה וקדושתה, עלינו להעפיל ולהוסיף במדרגות יראתה,עדי נגיע לשלמותה. יראה שלם, ירושלם!
