כי תבוא תשפ"א - איך נצמיח את גדול הדור הבא?
הרב נתנאל יוסיפון
ראש הגרעין החינוכי וישיבת ההסדר המשימתית
"אורות נתניה"
בימים אלה, נפתחת אט אט מערכת החינוך. יש שהתחילו ללמוד בראש חודש אלול, ויש שעתידים להתחיל בעזרת ה' בימים הקרובים. גם השנה, עקב הקורונה, שגרת הלימודים מהווה אתגר גדול, אך כולם מבינים את חשיבות העניין.
יודעים אנו, שכבר דורות רבים, שעם ישראל מתייחד בנושא זה. דורות רבים היו הגויים ברובם, בורים ועמי ארצות, ומרביתם לא ידעו קרוא וכתוב. אך בעם ישראל היו תלמודי תורה, ולפחות בגיל הצעיר נעשה מאמץ אדיר שילדים ילמדו, ידעו קרוא וכתוב ויקבלו ידע בסיסי תורני.
אך לא תמיד זה היה כך, וחשוב שנעריך את האוצר הגדול שזכינו בו. מצאנו, למשל, שניים מגדולי התנאים, שעד גיל מבוגר לא זכו ללמוד אפילו קרוא וכתוב – רבי עקיבא ורבי אליעזר. הבה נדייק מעט מהסיפור המפורסם על רבי אליעזר, ונלמד מהדבר.
וכך מסופר (פרקי דרבי אליעזר, א') - "מעשה בר' אליעזר בן הורקנוס שהיו לאביו חורשין הרבה והיו חורשין על גבי המענה, והוא היה חורש בטרשין, ישב לו והיה בוכה, אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה... אמר לו איני בוכה אלא שאני מבקש ללמוד תורה, אמר לו והרי בן שמנה ועשרים שנה אתה ואתה מבקש ללמוד תורה, אלא קח לך אשה והוליד בנים ואתה מוליכן לבית הספר.
עשה שתי שבתות שלא טעם כלום עד שנגלה עליו אליהו זכור לטוב אמר לו: ...אם אתה מבקש ללמוד תורה, עלה לך לירושלם אצל רבן יוחנן בן זכאי, עמד ועלה לו אל ירושלם אצל רבן יוחנן בן זכאי, ישב לפניו והיה בוכה, אמר לו מפני מה אתה בוכה, אמר לו מפני שאני מבקש ללמוד תורה, ...אמר לו: מימיך לא למדת לא קריית שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון? אמר לו: לאו. עמד ולמדו שלשתן".
הסיפור מציף תמיהה גדולה. הרי רואים אנו שבאותו זמן קיים כבר המושג 'בית ספר', שהרי הורקנוס מציע לרבי אליעזר - "קח לך אישה והוליד בנים ואתה מוליכם לבית הספר", ומדוע לא נשלח אליו רבי אליעזר בצעירותו?
כדי לתרץ את העניין נשים לב לפרט נוסף. המעשה כולו מתרחש בעשרות השנים שלפני חורבן הבית, שהרי רבי אליעזר הוא אחד מהאנשים שהוציאו במיטה מירושלים את רבן יוחנן בן זכאי ערב החורבן. והנה, חז"ל בבבא בתרא (כא) מספרים לנו על התפתחות דרמטית בתחום החינוך שמתרחשת בדיוק באותה תקופה, ובכוחה לשפוך אור גם על אשר אירע לרבי אליעזר.
וכך מסופר - "אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה... התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש? כי מציון תצא תורה; ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע".
יהושע בן גמלא הוא בן התקופה שלפני החורבן, שהרי מצאנו שהוא התחתן עם מרתא בת בייתוס, המוזכרת באגדות החורבן (תוספות שם).
נמצאנו למדים, שבתי הספר נוסדו בהדרגה בדיוק בתקופה זו שלפני החורבן. לפי התיאור ההדרגתי אנו למדים שמדובר בתקופה של כמה שנים. למעשה, אפשר לראות מתיאורם של חז"ל שבתחילה בתי הספר היו רק בירושלים, ורק חלק מהעם היה מגיע ללמוד באותם בתי ספר, בהמשך צורפו לתקנה נערים גדולים גם באזורים נוספים בארץ, ורק בסוף התהליך נפרשה רשת בתי הספר בארץ כולה.
כעת, ניתן לתרץ את הקושיא ששאלנו, ולהבין את אשר התרחש עם רבי אליעזר. בילדותו של רבי אליעזר, תלמודי התורה היו רק בירושלים, אך לימוד התורה לא התפשט מספיק באזור של רבי אליעזר ובשאר המרחבים הכפריים. לכן הילדים באזור אפילו לא ידעו דברים בסיסיים, כמו קריאת שמע וברכת המזון. אך בזמן שרבי אליעזר כבר התבגר, נפרשה רשת בתי הספר גם באזור הכפרי, ולכן אביו מייעץ לו לישא אישה ושבנו ילמד בבית הספר.
אולם, דווקא עובדה זו שלימוד התורה מגיע גם לאזור שלו, מחריף את הקושי הנפשי של רבי אליעזר, והוא מתאווה בכל מאודו להשלים את אשר החמיץ בקטנותו וללמוד תורה.
רבי אליעזר מתעקש, זוכה לגילוי אליהו, וזוכה בסוף ללמוד תורה, אך כמה ילדים לא זכו?
עניין זה יכול לחזקנו בחשיבות הגדולה של הקמת תלמודי תורה ובתי ספר תורניים בכל מקום, כדי שעוד ועוד ילדים יזכו ללמוד תורה ולחיי תורה ומצוות!
