ראש השנה תשפ"ב - הכינור המכושף וקול השופר!

הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי וישיבת ההסדר המשימתית

"אורות נתניה"

מספרים על ילד יהודי אחד, שאומץ בידי אציל נוצרי מינקותו, וגדל בפאר ובעושר. הילד אהב מאוד לנגן, והוריו המאמצים השקיעו רבות בפיתוח המוזיקאלי שלו, עד שהפך לנגן כינור מוכשר מאוד. הכינור האישי שלו היה החפץ היקר לו ביותר. הילד לא ידע שהוריו המאמצים אינם הוריו הביולוגיים, והיה בטוח שהוא נוצרי מלידה.

חייו זרמו על מי מנוחות עד אשר...לילה אחד לקראת הגיעו לגיל 13, הוא חלם חלום מפתיע ומטלטל. בחלומו, בא אליו יהודי אחד ואמר לו: 'דע לך שאתה יהודי. אני אביך, ושמך האמיתי הוא אפרים. בעוד כמה ימים, יחול יום הבר מצווה שלך, שבו תתחייב בכל מצוות היהדות. קום לך לעיר פראג אל המהר"ל מפראג, והוא ילמד אותך את התורה ומצוות היהדות".

הילד המופתע, התעורר בבהלה משנתו, ורץ לספר על החלום להוריו. הוריו המופתעים גילו לו את האמת על מוצאו, אך שידלוהו להישאר עימם, והרעיפו עליו אהבה רבה. אולם, החלום חזר ונשנה, עד שבליל הבר – מצווה, נגלה האב לאפרים בחלום, ואמר לו: 'מחר עליך להניח תפילין. לכן, אקח אותך הלילה אל המהר"ל'. באותו רגע, חש אפרים שהוא נישא באוויר, וכשפקח את עיניו, הוא מצא את עצמו שוכב בפתחו של בית כנסת בפראג.

זמן קצר לאחר מכן, הגיעו המתפללים הראשונים למקום, וכששמעו את סיפורו, לקחוהו למהר"ל, שהניח לו תפילין, לימדו תורה, והכניסו לישיבה.

בינתיים, הוריו המאמצים, גילו לחרדתם שהנער נעלם. הם יצאו למסע חיפושים, והגיעו למכשף אחד, שגילה להם את מקום הימצאו. המכשף ביקש שיביאו לו את החפץ היקר לילד ביותר, והם הביאו לו את הכינור. המכשף כישף את הכינור, ואמר להם ליסוע לפראג, לנגן בכינור ליד ישיבתו של המהר"ל ולחטוף את אפרים.

המהר"ל הרגיש ברוח קודשו בעניין, ובאותו הלילה, ציווה לעשרה מתלמידיו, להיכנס לאחד החדרים, להישאר ערים, וללמוד עם אפרים תורה. הוא גם אמר להם, שאף אם אפרים ירצה ללכת מהחדר, עליהם למנוע זאת ממנו בכוח, ועליהם להתאמץ להישאר ערים וללמוד עימו תורה.

התלמידים עשו כדבריו, ובתחילת הלילה הכל הלך כשורה. אלא, שבשלב מסוים, נשמעו צלילי כינור ענוגים מבחוץ, ואפרים חש שליבו יוצא לכינורו. הוא ביקש לצאת מהחדר, ואף ניסה לפרוץ החוצה בכוח, אך התלמידים השתלטו עליו ומנעו זאת.

הם התאמצו בכל כוחותיהם לשבת וללמוד, אולם צלילי הכינור המכושף המשיכו להישמע בחדר, עד שתרדמה כבדה נפלה על התלמידים. ברגע זה, פרץ אפרים החוצה, ואץ רץ לכינורו האהוב ולהוריו המאמצים, שמיהרו להימלט עימו מהמקום. הם המתינו בקוצר רוח לעלות השער, ששערי העיר יפתחו והם ימלטו מהעיר.

בינתיים, המהר"ל הגיע למקום, ומצא את תלמידיו ישנים. הוא העיר אותם, והם סיפרו לו על צלילי הכינור. המהר"ל טבל במקווה, ייחד ייחודים לפי תורת הקבלה, עד שהמכשף מת וכישופיו בטלו. או אז, מיהר המהר"ל לתחנת המשטרה, התלונן על חטיפת אחד מתלמידי ישיבתו, וכשמרכבת ההורים הגיע לשערי העיר, עצרה אותם המשטרה, ואפרים שהכישוף פג ממנו, שב למהר"ל.

הסיפור ממשיך להתגלגל ולספר את תולדותיו של אפרים, שלימים הפך ליורשו של המהר"ל בראשות השיבה, הלא הוא בעל ה'כלי יקר'. (איני יודע מה מקורותיו ההיסטוריים של הסיפור, ועד כמה הוא יכול היה להתרחש, אך הוא וודאי משל מצויין לרעיון שנביא כאן).

כלי נגינה מעורר באדם רגשות רוחניים וכיסופים אל הנעלם. בסיפור, עורר כלי הנגינה כיסופים וגעגועים עזים וטמירים. בסיפור הוא עורר רגשות (טמאים) להורים, למקור, לנקודות האישיות העמוקות ביותר.

בראש השנה אנו זוכים לכלי נגינה טהור עוצמתי ומיוחד, המעורר בנו כיסופים וגעגועים למקורנו, לאבינו שבשמיים.

השופר, הוא כלי נגינה ראשוני, פשוט, שיש בו בעיקרו קול צעקה פשוט, ללא סלסולים וקישוטים. כלי זה מעורר אותנו לטבע הראשוני הטהור והפשוט שלנו, הנשמה האלוקית הטהורה שקודם החטא. מתאים הדבר לראש השנה, היום הראשון בשנה, היום המקורי והראשוני.

לפיכך, (כך למדתי ממורי ורבי הרב יצחק בן שחר שליט"א), ליווה השופר את המאורע הראשוני של עם ישראל, מעמד הר סיני, רגע קבלת התורה. השופר ליווה גם את הכיבוש הראשון של ישראל בארצו, כיבוש יריחו, עת נפלו החומות בזמן תקיעת השופרות.

רגע תקיעת השופר ביובל הוא גם הרגע שבו הכל חזר למקורו- עבדים השתחררו לבתיהם, שדות חזרו לבעליהם הראשונים.

וכך מצאנו בספר התניא (פרק יט), שטבע כל דבר לרצות לחזור למקורו. לכן, למרות שלפי השכל, אדם היה צריך לרצות להיות נפרד מה', וכביכול לסלול את דרכו העצמאית בעולם, למרות זאת נשמתו האלוקית נכספת למעלה מטעם ודעת לשוב למקורה האלוקי ולהתבטל אליו.

עניין זה מעורר בקרבנו קול השופר.

ויהי רצון, שנזכה לשמוע את השופר, להתעורר לשוב אל ה' בכל ליבנו ומעשינו, לשוב לטבענו המקורי הטוב, ומתוך כך נשמע קול שופרו של משיח במהרה בימינו אמן!

שנה טובה ומתוקה!