• הרב נתנאל יוסיפון תשרי תשע"ז

תעשו חיים!

מספרים על הגאון מוילנא, (שיום ההילולא שלו חל ב- יט תשרי, במהלך חג הסוכות), שלפני פטירתו, אחז בידיו פתילי ציציותיו, בכה ואמר – 'בעולם הזה, אפשר לקנות ציצית בכמה פרוטות ולזכות בכך לחיי העולם הבא. אבל בכל חיי העולם הבא, אי אפשר לקנות ציצית אחת...' סיפור זה הוא סמל לחיבת המצוות, שאפילו בעת הפטירה מצטער הגר"א על הפרידה מהמצוות. יתר על כן – המצוות הן למעשה פעולות גשמיות, שלהן יש משמעות רוחנית אדירה. לפיכך, דווקא המצוות ,(אפילו יותר מלימוד התורה), מראות את יתרון העולם הזה, שבו ביכולתנו לפגוש את ה' בעולם החומרי, וזאת על ידי הפעולות הגשמיות של המצוות. בעולם הבא, לעומת זאת, יש מפגש רוחני עם ה', אך אין מפגש עימו במימד הפיזי. מתאימים הדברים לגר"א, שהביא את דבר ה' עד לפרטי פרטים בדקדוקי ההלכה שלו, ועוד ועוד. וכבר אמרו, שפעמים רבות בעת פטירתו של האדם, מתרחש מאורע או נאמר משפט - המבטא נקודה תמציתית של חיי האדם. מתאימים הדברים גם לחג הסוכות, המהווה יותר מכל סמל להבאת דבר ה' לעולם בפעולות הגשמיות של המצוות. בסוכות, כל חיינו הם מצווה. "כל שבעת הימים, אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי... אוכל ושותה ומטייל (מלשון- יושב בצל, 'טולא' בארמית משמעותה 'צל' בעברית) בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח:). למעשה, הימים בשנה שבהם בדרך פשוטה וטבעית, אפשר ל'הספיק' ולעשות הכי הרבה מעשים של מצוות הם ימי חג הסוכות. פשוט, כל רגע שאנו יושבים בסוכה, אנו מקיימים מצווה, ואפילו כשאנו ישנים בסוכה אנו מקיימים המון מצוות. זוהי המצווה הכמעט יחידה שאפשר לקיים אפילו בזמן השינה, זמן שבו אנו נמצאים במציאות של חוסר מודעות, ובכל זאת ביכולתנו לקיים פעולה גשמית ומעשית של מצווה, וזהו החידוש של חג הסוכות. למעשה, יש עוד מצווה אחת שדרכה אנו יכולים לקיים המוני מעשי מצוות בכל רגע נתון, והיא מצוות ישיבת ארץ ישראל. אלו שתי המצוות היחידות, שבהם נכנסים לתוך המצווה אפילו עם הנעליים החומריות והמגושמות. ואכן, מסיבה זו דימה הגר"א שתי מצוות אלו זו לזו, על פי הפסוק – "ויהי בשלם סוכה (מצוות סוכה) ומעונתו בציון (מצוות ישיבת ארץ ישראל)". ומתאימים הדברים לגר"א, שדחף את תלמידיו לעלות לארץ וליישבה, ומבחינות רבות היה המחולל הראשון של תנועת השיבה לארץ בדורותינו. אכן, כדאי לכולנו להתעורר מכך, ולייקר את מעלת המצוות. ובסוכות, הרי קל הדבר, אפשר להשתדל לשהות בסוכה כמה שיותר, ולהרוויח הרבה מצוות. אצטט כאן מהספר 'מעילו של שמואל' (עמ' רסה) על הגאון רבי שמואל אהרון יודלביץ זצ"ל (גיסו של הרב אלישיב זצ"ל) – "אומר היה, מצוות סוכה נפלאה היא... בכל רגע שהוא יושב בסוכה, בכל שבריר שנייה, מקיים הוא מצווה... מה היינו אומרים על אדם, שנכנס לסוכה בערב החג , ולא יצא ממנה עד התקדש חג שמחת תורה? התכנס שם מניין לתפילה, והכל בסוכה... היינו מקנאים בו, כמה מצוות הוסיף. אבל גם להם יש גבול, 'שבעת ימים'. אילו ניתן להכפיל שרשרת מצוות רצופה זו לחצי שנה? אבל אין לשגות בדמיונות, דר זה אינו בנמצא. אך לא, טעות בידינו! דבר זה נמצא, ובפועל ממש. לשיטת הרמב"ן, מצוות ישוב ארץ ישראל נוהגת בזמן הזה מן התורה, והאדם המתגורר בארץ הקודש- כאילו מסתופף בצל הסוכה! היש ערוך להמוני מצוותיו? אלא מאי, 'מצוות צריכות כוונה', יש להתכוון לכך, ומשעה שאתה חדור בידיעה זו, המונה פועם, והמצוות מצטרפות ברצף..." לא צריך לחכות, חלילה, ליום האחרון, כדי להצטער על הפרידה מהמצוות. בואו נשמח על הזכות הגדולה שלנו להתחבר לה' במעשה מצוות. סוכות הוא חג שמחתנו, והוא גם חג החיים ('לולב' בגימטריה 'חיים'). נשב זמן רב בסוכה, ונעשה 'חיים', חיים של מצוות. נשהה אך ורק בארצנו הקדושה הקרויה 'ארצות החיים', ונכוון להרוויח הרבה מצוות וחיים. אשרינו! חג שמח!

העלאות אחרונות
תגיות