top of page
  • תמונת הסופר/תהרב נתנאל יוסיפון שליט"א

תקראו ותרקדו כל הלילה!

הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי

וישיבת ההסדר

"אורות נתניה

פעם אחת, התאכסן הצדיק רבי יששכר דב מרדושיץ באכסניה אחת. במשך כל הלילה, לא ישן הצדיק, ורקד בשמחה גדולה בחדרו. בבוקר, שאלו בעל האכסניה – למה לא ישנת כל הלילה?

אמר לו הצדיק: אמור נא לי, מהיכן בא לך השעון שתלוי על קיר החדר?

השיב לו הכפרי, שקיבל את השעון מאיש אחד, כתשלום בעד דמי האכסניה. התברר, שהיה זה שעונו של החוזה מלובלין, שעבר בירושה לבנו רבי יוסף. כשחזר רבי יוסף מלובלין לביתו, ירדו בדרך גשמים חזקים במשך כמה ימים, והוא נאלץ לשהות באכסניה כל אותם ימים. כשפסקו הגשמים, לא היה לו כסף לשלם על האכסניה, והוכרח לתת את שעון הקיר בעד שהותו במקום.

אמר רבי יששכר דב: כששמעתי את דפיקות השעון, מיד הכרתי שזהו השעון של החוזה מלובלין. כל שעון מודיע לבעליו בקולו, שחלפה שעה, והוא מתקרב ליום מיתתו, וזהו קול של תוגה ועצבות. אולם, השעון של החוזה, מוציא קול שמחה וצהלה, ומודיע שהתקרבנו בשעה לביאת משיח צדקנו, ולכן לא ישנתי מרוב שמחה, ורקדתי... (לפי סיפורי חסידים, מועדים, מס' 319).

סיפור זה מבטא שתי גישות להסתכל על מימד הזמן. אנשי העבר מול אנשי העתיד. 

על כל שעה, יום וכו' שחולפים, אנשי העבר יצטערו על כך שהתרחקנו מהעבר הגדול של בריאת העולם, לידת עם ישראל, מעמד הר סיני, גדולי האומה וכו', ובאופן כללי יצטערו על הזמן שחלף. לעומתם, אנשי העתיד ישמחו על כך שאנו מוסיפים זכויות בעולם, ומתקדמים אל העתיד המרומם של הגאולה השלימה.

למעשה, מביא הרב 'הנזיר' (מבוא לאורות הקודש עמ' 31), שזה ויכוח בין שתי גישות שקיימות גם באומות העולם וגם בעם ישראל. באומות העולם, אנשי העבר דוגלים בכך שהיצירות העתיקות הם הגדולות ביותר. לדוגמא: ספר או יצירה מוזיקאלית, שמנגנים או קוראים כבר מאות שנים, הדבר מוכיח שמדובר ביצירות גאוניות ומשמעותיות, שמפני גדלותם הם משמעותיות במשך זמן כה רב. 

לעומתם, אנשי העתיד דוגלים בהתחדשות, 'העולם שייך לצעירים', 'תעשיות העתיד'. אנשים מתלהבים ממוזיקה חדשה, אופנה מתחלפת, המצאות מדעיות, ויש בכך אמת, כי כך העולם מתקדם ומתחדש, וגם מעניין ולא משעמם. כיום, מבחינה כלכלית או צבאית, חברה שלא תתקדם ותמציא ללא הרף, נתונה בסכנת קריסה.

וכך גם מבחינה מוסרית – יש מעלות בערכים ובמסורת העתיקה, אך יש גם ערכים חשובים שבהם העולם התקדם כביטול עבודת האלילים, זכויות עובדים ועוד.

ובעם ישראל, מעלת העבר היא פשוטה. "אם הראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם", הדורות הראשונים היו במעלה גדולה, וההוכחה לכך היא מעלת האבות, הנביאים, התנאים והאמוראים.

אך בדורות האחרונות, באו גדולי תורת הנסתר וביחוד הרמח"ל, ועמדו גם על מעלת העתיד. כל דור מוסיף על הדור הקודם לו, ונמצא שגם אם הדור המאוחר יותר הוא דור קטן יותר, הרי בכל זאת הוא "כננס על גבי ענק", העומד במקום גבוה יותר בזכות הענק שתחתיו, והוא מרומם יותר. וכך גם בעם ישראל, באופן כללי אנו הולכים ומתקדמים, במגמה להגיע אל הגאולה השלימה.

ואמרו גדולי הנסתר, שיש לשלב בין שני הכוחות. אומר איוב (יב, יב) "בישישים חכמה" ומוסיף "ואורך ימים תבונה". חכמתם של הזקנים הולכת ומתרבה ככל שהם מאריכים ימים. כלומר, הזקן חכם לא רק בגלל החכמה שהוא צבר בצעירותו, כלומר – חכמת העבר, אלא גם בגלל התבונה שהוא הולך ומוסיף ככל שהוא מאריך ימים, חכמת ההתקדמות והעתיד. ובמילים אחרות, הזקן משלב גם את חכמת העבר, וגם את ההתקדמות אל העתיד.

אמור מעתה, מעלתינו היא גם בשילוב השמירה והחיבור אל תורתנו העתיקה, שניתנה לנו לפני אלפי שנים בסיני, ויחד עם זאת – "אין בית המדרש בלא חידוש", וכל הזמן עם ישראל הולך ומחדש ומוסיף רוחניות וקדושה, ומתקדם אל גאולתנו.

השבת, קוראים אנו את פרשת החודש. זהו רגע מכונן בתולדות העם. זוהי המצווה הראשונה שעם ישראל מקבל כעם, כאן מתחילה בפועל יציאת מצריים, וכאן מתחילה מערכת הזמנים ולוח השנה היהודי. 

אנו מצטווים "החודש הזה לכם, ראש חודשים...", זוהי אמירה שכולה התחדשות וראשוניות, יציאה לעתיד חדש. ודווקא על רגע זה, אומרים חז"ל: "הזה, נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזה שיעור תראה... והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: כזה ראה וקדש" (רש"י). זוהי אמירה שכולה התבטלות וציות, ההליכה לעתיד, מתחילה בחיבור אל השורשים.

שנזכה כעם וכפרטים, ל"אורך ימים תבונה", להתחבר לכל העבר שלנו, ומכוחו להיות תמיד מוסיפים והולכים, מתחדשים ורעננים, "עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים", ולהגיע במהרה לגאולה השלימה!

  

 

Comments


העלאות אחרונות
תגיות
bottom of page