• הרב נתנאל יוסיפון שליט"א

נשא תשפ"א - מה שתראה, זו המראה של עצמך!

הרב נתנאל יוסיפון

רב הגרעין החינוכי ושיבת ההסדר המשימתית

"אורות נתניה"

ידועים דברי חז"ל (סוטה ב.) על סמיכות הפרשיות בפרשת נשא – "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מהיין".

במבט ראשון, אמירה זו תמוהה היא מאוד, וכי בגלל שאיתרע מזלו של אותו אדם, והוא נוכח בשעת מעשה הסוטה, עליו לנדור על עצמו נזירות?

כדי להשיב על העניין, נתבונן בסיפור מיוחד של חז"ל (תענית כא. – תרגום חופשי). אילפא ורבי יוחנן היו עוסקים בתורה. בשלב מסויים, הם היו דחוקים מאוד מבחינה ממונית, והחליטו ללכת ולעשות עסקים. בדרך, הם התיישבו לאכול בצד כותל רעוע.

באו לשם שני מלאכי השרת, ושמע רבי יוחנן שאמר אחד אחד המלאכים לחבירו – נפיל עליהם את הכותל, ונהרגם, שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. ענה המלאך השני – תעזוב אותם, כי אחד מהם עתיד לגדול.

שאל רבי יוחנן את אילפא, האם שמע דיבורים. כשענה לו אילפא שלא שמע, הבין רבי יוחנן שהוא האיש שעתיד לגדול. חזר רבי יוחנן לעולמה של תורה, ואילפא המשיך בעולם המסחר. לבסוף, זכה רבי יוחנן והתמנה לראש הישיבה.

לכאורה, סיפור זה תמוה, כיצד הבין רבי יוחנן שהוא האיש שאמור לגדול? ועוד – וכי זו הסיבה לשוב לעולמה של תורה?

אלא, שסיפור זה מלמדנו נקודה חשובה ויסודית. מלאך זה לא תרנגול עם כנפיים לבנות. מלאך משמעותו המהות הרוחנית של הדבר. שני המלאכים הם למעשה שתי הנשמות של רבי יוחנן ואילפא.

בתחילה, אומרות הנשמות, שעל רבי יוחנן ואילפא להיפרד מהעולם, כי הם למעשה כבר נפרדו מהעולם. הם ביכרו את החיים הזמניים, הכלים ונגמרים, על פני חיי הנצח הרוחניים.

אולם, רבי יוחנן שומע את הדברים. הוא גם שומע שאחד מהם עתיד להמשיך בחיי הנצח שלו, ועליו להמשיך וללמוד תורה. מכך שהוא זה ששומע את הדברים, הוא מבין שנשמתו היא שמתגלה אליו, ומלמדת אותו מה עליו לעשות בהמשך חייו. לאילפא, לעומתו, לא מתגלים הדברים, כי הוא באמת לא צריך כרגע להמשיך בתורה, אלא שכרגע מתאים לו להמשיך את חייו בעולם המסחר.

נמצאנו למדים מגמרא זו, שהאדם זוכה במהלך חייו שמאורעות חייו יתגלו לפניו. ובמילים אחרות, כל אדם רואה את העולם לפי המשקפיים שמתאימים לעולמו הפנימי. אמור לי מה אתה רואה, ואומר לך מי אתה.

וזו הסיבה, שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין. יתכן ואנשים רבים נכחו באזור של מעמד הסוטה, אך מי שראה את הסוטה בקלקולה, כנראה שהוא אדם שמבטו על העולם רואה קלקולים של סוטות. ואם זה מבטו על העולם, הרי שגם עולמו הפנימי נגוע בבעיה זו, וממילא עליו לאזן עצמו ולפנות בכל הכוח לכיוון אחר, ולהזיר עצמו מהיין.

כך ינהג כהנחיית הרמב"ם, שעל האדם ללכת בדרך האמצע. ולעיתים, כשאדם נוטה לצד אחד, הרי שכדי להגיע לדרך האמצע, עליו ללכת לתקופה מסויימת לצד השני. מי שהראש שלו מלא, לא עלינו, בענייני סוטות ועריות, עליו ללכת לצד השני ולהתנזר, וסופו להגיע לדרך האמצע.

ובימינו, יש לצערנו הרבה מקומות שרואים סוטות בקלקולם, ועלינו להזהר ולשמור על מחשבותינו ועינינו נקיים!


העלאות אחרונות
תגיות