top of page
  • תמונת הסופר/תהרב נתנאל יוסיפון שליט"א

מה נלמד מקדושי המלחמה?

הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי

וישיבת ההסדר

"אורות נתניה"

השבוע זכיתי לנחם את משפחתו של עמיחי שמעון רובין הי"ד, שנפל בקרב גבורה במלחמה הנוכחית. ההורים סיפרו על תורתו ומעלותיו הרבות, ועל תעצומות הנפש המופלאות שהתגלו בו, בעת שנלחם פצוע במחבלים, עד שהתעלה ומת על קידוש ה', והתרומם למדרגה הנשגבת ש"אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו".

דבריהם התחברו לי לסיפור מיוחד על רבי אברהם דב מאבריטש, בעל ה'בת עין', (ההילולא שלו ב – יב כסלו), ולרעיון רוחני שביכולתו לרומם, לנחם ולחזק את כולנו, לאור קורבנם של כל קדושי המלחמה הי"ד.

פעם אחת, נפטר יהודי פשוט בעיר הקודש צפת. היהודי עבד כסבל, ולהלוויה שלו הגיעו בקושי מניין יהודים. באותה שעה, השקיף בעל ה'בת עין' מחלון ביתו, וכשהבחין בלוויה, עזב מיד את ביתו והצטרף לקבוצת המלווים. ראו בני העיר את הצדיק משתתף בלוויה, ומיד יצאו והצטרפו אף הם לעושי המצווה, וכך הלך וגדל קהל המלווים, עד שבעת הקבורה זכה הנפטר להיקבר בכבוד גדול ובקהל רב.

לאחר הלוויה, נכנס הצדיק לנחם את האלמנה. שאל ה'בת עין' את האישה – מה היו מעלותיו הגדולות של בעלך?

סיפרה האישה על מצוות ומעשים טובים, שעשה הנפטר, אך הצדיק לא קיבל את הדברים, באומרו: "בעת הלווייה, ראיתי 'עמודא דנהורא' (עמוד אש) מלווה את המיטה, וודאי עשה הנפטר בעבר מעשה גדול ונשגב".

כששמעה האישה את עדותו של הצדיק, סיפרה את סודו הכמוס של הנפטר, וכך אמרה:

בעלי היה בצעירותו בחור חסון ויפה תואר מאוד. לפרנסתו, עבד כרוכל, ונדד בין הכפרים הערבים בסביבה. יום אחד, ראתה אותו בת השיח', חמדה אותו בליבה, ודרשה מאביה שיכריח את בעלי להתאסלם ולשאתה לאישה. השיח' שמע בקול ביתו, ואיים על בעלי, שאם יסרב לדבריו, יומת.

בעלי הבין שהוא בסכנת נפשות, והסכים בעל כורחו לחתונה. וכך בהגיע היום המיועד, התאספו כל בני הכפר לסעודה המפוארת שהכין השיח' לחתונה. במרכז הסעודה, עמדו כלים מלאי גחלים, עליהם צלו נתחי בשר עסיסיים. 

בעלי עשה עצמו כחוגג עם כולם, כשלפתע לתדהמת כולם שפך על בטנו כלי מלא גחלים. הוא סבל מיד מכוויות נוראות ונפל על הקרקע מתפתל מכאבים. מיד צעקו הנוכחים: 'הדא מג'נון' (זה משוגע), ואמרו לשיח' שלא כדאי לו לחתן את ביתו עם המשוגע. גירש השיח' את בעלי מהכפר, והוא שב פצוע וחבול לצפת, אך זכה להינצל ולשמור על יהדותו.

כל ימיו, סיימה האלמנה את סיפורה, סבל בעלי בדומייה מכאבים קשים. כאבים שסבל כדי לשמור על יהדותו ולהינצל מנישואי תערובת.

סיפור זה מלמד אותנו, שמתוך יהודי פשוט מגיחה נשמה ענקית וקדושה, עמוד אש המאיר את הדרך לכולנו.

והלא, בעת המלחמה הזאת, זכינו כולנו ומבין בני דורינו, הגיחו והתגלו המוני יהודים שנראים מבחוץ כיהודים פשוטים ורגילים, אך הם קדושי עליון המוסרים נפשם על קידוש ה'. כמה המציאות הזו מרוממת את כולנו, מגלה לכל אחד מאיתנו את גדולת נשמתו, נשמת יהודי, ותובעת מכולנו להתרומם ולהתעלות בהתאם לקדושת נשמתנו.

יתר על כן, מתברר שעד לא מזמן התהלכו בינינו המוני קדושי עליון. רבי יהודה הלוי מדבר על כך, שיהודי שפגש נביא, זה השפיע עליו ורומם אותו. מצאנו גם, שמפגש עם צדיק מרומם את האדם, אם כן המפגש עם כל אותם קדושים וודאי מרומם אותנו.

מצאנו גם שחפץ דומם שהשתמש בו צדיק, קלט לתוכו השפעה סגולית קדושה, והמגע בו יכול לרומם את האדם, אם יתחבר לכוח הרוחני של הצדיק. לכן אלישע הנביא, כשבא לחצות את הירדן, לקח את אדרת אליהו ובאומרו "איה ה' אלוקי אליהו אף הוא", הכה הנה והנה, ויחצו המים, ואז ידעו בני הנביאים שנחה רוח אליהו על אלישע (מלכים ב', ב, יד-טו. אורות הקודש ב' עמ' שא). ובוודאי בית שגדל בו קדוש עליון, שמסר נפשו על קידוש ה', מקרין על העם כולו.

ויהי רצון, שנתרומם רוחנית מתוך מעלתם של כל הקדושים הללו הי"ד, ונזכה להכות מכה ניצחת ברשעים, ולקדש שם ה' בעולם בגבורת ישראל ושיבתו לכל מרחבי ארצנו! 

      

Comments


העלאות אחרונות
תגיות
bottom of page