פרשת חיי שרה - מה חשוב לבדוק בשידוך...

הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי וישיבת אורות נתניה

בשעה ששולח אברהם את אליעזר עבדו ללכת אל מולדתו, ולהביא משם אישה ליצחק, הוא משביע אותו שלא יקח לו אישה מבנות הכנעני. אולם, כשאליעזר מהרהר באפשרות שהאישה לא תסכים לבוא ארצה, מנקהו אברהם משבועתו, ובלבד שיצחק לא יצא מארץ ישראל.

ובמקרה כזה עם מי יתחתן יצחק? מבאר רש"י (כד, ח) "וקח לו אישה מבנות ענר אשכול וממרא". הרמב"ן על אתר מקשה על רש"י ומביא ראיות מהמדרשים, שוודאי אברהם התכוון במצב כזה שיצחק ישא אשה מבנות משפחתו – לוט או ישמעאל, ולא הסכים שיצחק יתחתן עם בנות ענר אשכול וממרא, שהרי הן כנעניות, וכבר אמר אברהם לאליעזר שהתאווה להשיא ליצחק את בתו "בני ברוך, ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך" (רש"י כד, לט), כי אליעזר היה מצאצאי בני חם.

והנה, למרבה הפלא – רש"י עצמו (כד, מט) אומר שאליעזר אמר לבתואל ולבן, שאם רבקה לא תבוא ליצחק, הרי יצחק יתחתן עם בנות ישמעאל או לוט. אם כך, מדוע חוזר בו מהפירוש של 'ענר אשכול וממרא'?

ההסבר נעוץ אולי בדרך הרעיונית שעבר אליעזר. לשם כך עלינו לשוב לשורשיו של אליעזר. תרגום יונתן (יד, יד) מספר לנו, למרבה ההפתעה, שאליעזר היה בנו של... נמרוד.

מאז ומעולם, אברהם ונמרוד, יריבים היו. נמרוד ייצג את התפיסה, שבכוחו של האדם לשלוט על העולם. לשם כך, הוא רתם את העולם כולו לבניית מגדל בבל, המפעל הגדול שביטא את עוצמתו הגדולה של המין האנושי.

מולו עמד אברהם, שהפיץ את האמונה בקדוש ברוך הוא. אלוקים הוא השליט הכל יכול של העולם, בכל מכוחו, ועל האדם להפוך לכלי לשליחותו.

כשניצל אברהם מכבשן האש באור כשדים, ראה העולם כולו, שתפיסתו של אברהם היא הנכונה. נצחונו הרוחני של אברהם היה כה גדול עד שאפילו בנו של נמרוד אויבו הגדול, הסתפח למחנהו, והפך לתלמידו הנאמן.

אולם, זה לא מספיק. את האמונה בקדוש ברוך הוא, צריך לקלף מקליפות הכפירה הדבקות בו, שכבה אחרי שכבה. לדוגמה (לצערנו, דוגמה זו נכונה לגבי כולנו, למעט צדיקים גדולים) - יכול אדם להאמין שיש ה', ובכל זאת לדאוג ולחשוש. זהו פגם באמונה. הרי אם הכל תלוי בה' הטוב, המגלגל הכל לטובה, צריך אמנם להשתדל ולעשות, אך אין סיבה לדאוג.

כחלק מתהליך זיכוך זה, מלמד אותנו התורה, שלב אחרי שלב, דרך תהליך חייו של אברהם, שהכל מעשה ה'. והמבחן לכך שמדרגה נוספת בביטול לה' הוטמעה בעולם היא, שלא רק אברהם חי כך, אלא גם אליעזר בן נמרוד.

וכך, למרות שבחרן אברהם מפיץ את שם ה' בעולם, ומקרב את "הנפש אשר עשו בחרן" לעבודת הבורא, בכל זאת מנתק אותו ה' ממפעל חייו, ושולח אותו לארץ ישראל.

בעיני בשר ודם זה תמוה, שהרי כך אולי תתמעט עבודת 'ההפצות'. אך ה' מלמד את אברהם, דע לך, עבודת ה' היא בארץ ישראל. בעיני בשר ודם, אין הבדל בין הארצות, אך בעיני ה' יש הבדל. ואת ה' עובדים מתוך ביטול לה'. תמשיך להיאבק בנמרוד. תהיה 'אלוקי' ולא 'אנושי'.

והנה, בארץ ישראל מתרחש מבחן נוסף. ארבעת המלכים, המעצמות העולמיות, בפקודו של אמרפל הוא נמרוד האויב הוותיק, נלחמים ושובים את סדום. אברהם מחליט לצאת למלחמה חסרת סיכוי אנושי, אך מלאת הקשבה לאלוקים הנותן לו כוח לעשות חייל. (לפי תרגום יונתן) הוא קורא לתלמידיו לבוא איתו, והם מסרבים. נותרים אנושיים. ובאותו הרגע, מצטרף אליו אליעזר בן נמרוד, ויוצא עימו לקרב. היחידי שמתברר כבטל לה'.

אין פלא, שמיד לאחר מכן, בברית בין הבתרים, ברור לאברהם שאליעזר הוא יורשו הרוחני והמעשי. והנה, כאן מתברר לאברהם, שיש לקלף קליפה נוספת. בעיניים אנושיות, אכן אליעזר הוא המאמין הגדול, וממשיכו של אברהם. אך לה' חשוב, שדווקא בני משפחת אברהם יהוו היסוד לעם ישראל, עם ה'. "אשר יצא ממעיך הוא יירשך".

במשפחה זו, כפי שביארו גדולי ישראל במהלך הדורות (הכוזרי המהר"ל ועוד.), מצויה הסגולה האלוקית. משפחה זו קשורה לה' בפנימיותה, לא מכוח מעשה האדם, כי אם מהטבע הקדוש הפנימי שהטביע בה ה'. אם משפחה זו תקים את העם שיפיץ את שם ה' בעולם, ידעו כולם שאת ה' עובדים מכוח מעשי ה' בעולם, ולא מכוח מעשיו של האדם.

והנה, מגיע הרגע שגם אליעזר צריך להפנים זאת. אברהם שולח את אליעזר למשפחתו, להביא אישה לבנו. מבכר הוא את משפחתו נושאת הסגולה האלוקית מבפנים ועובדת האלילים מבחוץ, על פני אליעזר, הבוחר תדיר בדבר ה'.

כשאליעזר מתחיל לשאול שאלות, מוותר לו אברהם על שבועתו, ומרשה לו לבחור בבנות ענר וכו'. אולם, לאחר שאליעזר מבטל עצמו לה', ורואה בעניו איך ה' שולח לו את רבקה בעלת החסד ממשפחת אברהם, הרי שגם אליעזר מבין שהכל ביד ה'. ובאותו רגע, אף הוא מבין, שהכל מעשה ה', ועליו להביא מישהי ממשפחת אברהם, והוא מחליט להביא אישה מבנות לוט או ישמעאל.

שנזכה תמיד להתבטל בכל מהותנו לדבר ה'!