top of page
  • תמונת הסופר/תהרב נתנאל יוסיפון שליט"א

להיגאל מכל הנפילות!


הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי

וישיבת ההסדר

"אורות נתניהפעם אחת שלח הבעל שם טוב הקדוש, (ההילולא בשבועות), את אחד מתלמידיו לשמש כרב של עיר אחת. מיד בבואו, החל הרב החדש לקדם את ענייני העיר, ובין השאר, דאג להתרים כסף לצורך עניי העיר.

והנה, גילה הרב, שיש עני אחד בעיר, שהוא בן תורה ובן טובים, שאוספים למענו כספים בכל שבוע. הבעיה הייתה, שאנשים רבים השתמטו מלתרום כסף לקופת הצדקה הכללית, הדואגת לכלל עניי העיר, מפני שכבר תרמו לעני בן התורה. דיבר הרב עם אנשי העיר, שאפשר למעט קצת בכספים המיועדים לאותו עני, כי צורכי הרבים קודמים לצורכי היחיד.

בעקבות זאת, התקררו אנשי העיר והחלו למעט בתרומות לאותו עני, עד ששבוע אחד לא תרמו לו כלל, ותעל שוועת העני אל האלוקים.

ובבית דין של מעלה דנו בעניין אותו הרב, ולפי מדרגתו, היה עניין זה פגם גדול שלו, ועוד מצאו בו פגמים נוספים, והחליטו למסור אותו לרשות השטן, שיכשילהו בעבירה.

ובשבת בבוקר, נוהג היה הרב, להזמין את בני העיר לקידוש בביתו. והנה, באותה השבת, התלקחה פתאום בליבו תשוקה גדולה להמיר דתו ח"ו, ומיד שתה את יין הקידוש והשתכר, ורץ לבית כומר העיירה וביקש להתנצר ח"ו. הכומר שמח על הדג השמן שנפל בחיקו, נתן לו לשתות יין נוסף, והרב התגולל בביתו שיכור כלוט.

והבעש"ט בזמן סעודה שלישית היה צופה ברוח הקודש בכל תלמידיו, והנה ראה שאותו תלמיד שרוי בחושך גדול. הצטער מאוד, וביקש עליו רחמים, עד שמצא לו זכות שהיה התלמיד מקפיד מאוד בסעודת מלווה מלכה, וגילו לו משמיים שאם גם השבת יקפיד על מלווה מלכה, יוכל להיגאל מחטאיו.

מיד, שלח הבעש"ט את אחד מתלמידיו עם שיריים מסעודתו הקדושה, והשליח הלך בחשכת הלילה, במסירות נפש וקפיצת הדרך, עד שנכנס לבית הכומר, העיר את השיכור משנתו, נטל את ידיו, והביא לו לאכול מהשיריים.

מיד, התפכח השיכור מתאוות החטא, וצעק: הכיצד רציתי לעזוב דת אלוקים חיים? חייב אני ללכת לרבי הבעש"ט ולקבל תיקון לחטאי. מיד הלכו השניים לבעש"ט, והתלמיד הפך לבעל תשובה גמור (סיפורי חסידים, תורה, מס' 224).

סיפור זה הוא אחד מיני סיפורים רבים על גדולי ישראל, שהשתדלו תמיד להעלות את כל החטאים והנפולים מעומק החטא, ולהשיבם בתשובה שלימה. ואף פעלו תדיר להביא תדיר את הגאולה, והלא עניינה של הגאולה להעלות את עם ישראל והעולם כולו, שנפל וירד בעקבות החטא לתהום הגלות, ולהשיבו לכור מחצבתו לארצנו הקדושה ולקשר עם ה'.

ובאמת, שורש כל עניין זה מאיר בחג השבועות. השורש 'גאל, גאולה' לא מופיע הרבה בתנ"ך, אך חלק גדול ממנו מרוכז סביב שתי פרשיות – שיבת הנחלות ביובל למשפחה אליה הם שייכים (בהר), והיבום שמייבם בועז את רות, וגואל אותה ואת שדות אלימלך ומשפחתו.

גאולה, כפי שעולה מפרשיות אלו בתנ"ך, משמעותה – מציאות שהייתה טובה, נפלה למקום זר שאינו מתאים לה, וממילא כבר איננה במצבה הטוב והנכון, וכעת משיבים אותה למקומה הטוב, ובזה מתקנים אותה.

לכן, שדה נחלה, שצריכה להיות ברשות משפחה מסויימת, ונמכרה לזרים, על המשפחה לגאול אותה, ואם לא תיגאל, הרי שביובל תשוב למקומה, ואז "גאולה תתנו לארץ". וכך גם בועז הוא הגואל את שדות משפחת אלימלך, וגם גואל את נשמתו הנפולה של מחלון, שהלך לארץ זרה ולא זכה ללדת, ונפל לעומק התהום.

וכשנשא בועז את רות, והוליד את עובד, הרי נשמתו של מחלון נגאלה והפכה לנשמת עובד, וזה מה שאמרו השכנות: "יולד בן לנעמי", כי מחלון בן נעמי שב כעת לתיקונו, והופיע בגופו של עובד.

ומדהים לגלות, שהיובל המביא גאולה, מגיע בשנה החמישים, אחרי מסע ארוך של 49 שנים. וגם את מגילת רות, אנו קוראים בשבועות, ביום החמישים, החותם את מסע התיקון הארוך של 49 ימי ספירת העומר.

ומצאנו שגאולתה של רות היתה השראה לגאולת נשמות נפולות. ומי לנו גדול יותר מהתנא אלישע בן אבויה, שכפר והפך ל'אחר', ואף על פי כן עמל תלמידו רבי מאיר להשיבו בתשובה, ואף בעת פטירתו אמר לו: "חזור בך, ובכה אלישע ונפטר". אמר עליו רבי מאיר: "דומה שמתוך תשובה נפטר". וכשקברוהו, פרס גלימתו על קברו ואמר את דברי בועז לרות: "ליני (פה) הלילה וגו' (רות ג), ליני פה בעולם הזה שדומה ללילה, והיה בבוקר לעולם הבא, אם יגאלך טוב יגאל - זה הקדוש ברוך הוא... ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי (תוספות חגיגה טו.).

ובשבועות נולד ונפטר דוד המלך ע"ה, איש התשובה הגדול, עליו נאמר (ע"ז ה) ש"הקים עולה של תשובה", וממנו מלך המשיח, שבסוף מסעם הארוך של ישראל, יבוא וילמד שכל הנפילות והגלויות הובילו לתשובה וגאולה!


Comments


העלאות אחרונות
תגיות
bottom of page