top of page
  • תמונת הסופר/תהרב נתנאל יוסיפון שליט"א

כשגדול הדור התנהג כקבצן

הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי

וישיבת ההסדר

"אורות נתניה"

הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, בעל ה'אגרות משה', היה מגדולי הפוסקים בדורו, ורבם של יהודי ארצות הברית. כה מפורסם היה בין יהודי ארצות הברית, עד שהיו מתבדחים ואומרים, שרב בארה"ב צריך לדעת את הלכות שבת ואת המספר טלפון של הרב פיינשטיין, כי ביום חול אפשר פשוט להתקשר אליו...

ובכל זאת, פעם אחת, פגש הגיע לישיבה של רבי משה, אורח לא דתי, שלא זיהה את הרב. היה זה בשעת התפילה, ומספר קבצנים הסתובבו ברחבי המקום, ואספו כסף. לאחר התפילה, ניגש רבי משה ללחוץ יד לאורח, והאורח טעה וחשב שרבי משה הוא קבצן, והניח מטבע בתוך היד הפשוטה לעברו. 

אם מאורע כזה היה קורה לכל אחד מאיתנו, וודאי היינו נפגעים מאוד. אך רבי משה בענוותנותו, קלט באינסטינקט של רגע את הסיטואציה, והבין שברגע שהאורח יבין את הטעות, הוא יתבייש מאוד על שנהג באופן כזה בגדול הדור.

לפיכך, המשיך רבי משה להסתובב בתוך הקהל, כשידו פשוטה לפנים כמקבץ נדבות, ואסף כסף מהקהל. כך קיווה רבי משה, להציל את אותו יהודי מבושה גדולה...

האורח, שקלט את המעשה הנאצל של הרב, חזר בעקבות כך בתשובה. (אנשים טובים לאורך הדרך, עמ' 140).

החידוש בסיפור זה, שמעבר לענווה המופלאה של הרב, הוא נהג כך בלי להמתין שבריר שנייה, וזה מעיד על כך שענוותו הייתה מוטבעת במעמקי לבבו. ובמילים אחרות, הוא הגיע למדרגה הגבוהה של ביטול לה'.

עניין זה של 'ביטול' הוא גם התכונה העומדת ביסוד התפילה, עליה אנו קוראים בפרשת השבוע. 

התפילה היא מצווה מ – תריג' מצוות. היא מוזכרת בשורה של פסוקים בתורה, אך הרמב"ם והחינוך בעקבות הספרי לומדים אותה בעיקר מפסוק בפרשת עקב, פסוק הנאמר לפחות פעמיים ביום במסגרת פרשיית 'והיה אם שמוע' – "ולעבדו בכל לבבכם", "איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה".

ומצאנו, שהמבוא לעבודת התפילה מצוי ברגש הביטול לה'. וכך מסופר בתלמוד (תענית כד. בתרגום חופשי) שרבי יהודה נשיאה (נכדו של רבי הקדוש) גזר תענית, ביקש רחמים ולא בא גשם. אמר: איזה הבדל גדול יש בין שמואל הרמתי (הנביא) ליהודה בן גמליאל! (כי כששמואל הנביא ביקש גשם, ירד גשם, ואילו רבי יהודה נשיאה מתפלל ואין גשם). אוי לו לדור שכן נתקע, אוי לו למי שעלתה בימיו כך! חלש דעתו, ובא גשם. 

ועוד מסופר שם, שרב נחמן גזר תענית, ביקש רחמים ולא בא גשם. אמר: תקחו את נחמן, ותשלשלו/ תפילו אותו מהתקרה לקרקע. (בעקבות הביזיון הזה), חלש דעתו, ובא גשם.

נמצאנו למדים, שכדי שהתפילה תיענה משמיים, צריך שהאדם יבטל עצמו לה', כי כל עניינה של התפילה, שהאדם חש שהכל בידי ה', ורק בידיו להושיעו.

שנזכה להושיט ידינו כקבצנים כלפי מעלה, לחוש שרק בכוחו של ה' לתת מטבע לתוך ידינו הפשוטה, והכל מכוחו! ומתוך כך נזכה שיענה ה' לתפילותינו ובקשותינו!

  

댓글


העלאות אחרונות
תגיות
bottom of page