חומר הרדמה לראשי ישיבות

הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי

וישיבת ההסדר

"אורות נתניה"

לזכר תלמיד יקר ואהוב, ידעיה אפשטיין ז"ל, בוגר ישיבתנו ישיבת 'אורות נתניה', שנהרג השבוע בתאונת דרכים. ת.נ.צ.ב.ה.

מספרים על הנצי"ב מוולוז'ין, שדירתו הייתה צמודה לבית המדרש של הישיבה, שהוא עמד בראשה. ישיבת וולוז'ין מנתה מאות תלמידים, ותלמידיה היו מתמידים גדולים, כך שמבית המדרש נשמע קול רעש גדול של לימוד תורה.

בנוסף, בישיבת וולוז'ין היו משמרות לימוד לאורך כל היממה, כדי לקיים את העולם בלימודם, שהרי העולם מתקיים בזכות לימוד התורה, "אם לא בריתי יומם ולילה...שמים וארץ לא שמתי", כך שמבית המדרש נשמעו קולות לימוד התורה גם בשעות הלילה.

פעם, שאלו את הנצי"ב – כיצד אתה נרדם, למרות הרעש החזק של הלימוד?

ענה להם הנצי"ב – להיפך, אני נרדם רק בזכות הרעש של לימוד התורה. משל למה הדבר דומה, לאדם שיש בבעלותו טחנת חיטים, שאמורה לפעול 24 שעות ביממה. בלילה, הוא נרדם רק כשיש רעש מהטחנה, כי כך הוא יודע שיש לו פרנסה. אך אם, חלילה, הטחנה תפסיק לפעול, וישתרר שקט סביבו, הוא יתעורר בבהלה.

כך גם אני, הישיבה היא מקור חיותי, לכן רק כשקולות התורה נשמעים מהישיבה, אני יכול להירדם...

וכך גם מצאנו בפרשתנו. מפעל חייהם של המיילדות העבריות, שפרה ופועה, היה לוודא שעם ישראל ממשיך לפרות ולרבות ולהוליד ילדים. על מפעל חיים זה הם מסרו את נפשן, וה' שילם את שכרן.

ומה היה שכרן? אומרת התורה – " ויהי כי יראו המילדות את האלוקים, ויעש להם בתים", ומפרשים חז"ל "בתי כהונה ולויה ומלכות... כהונה ולויה מיוכבד (שפרה) ומלכות ממרים (פועה)" (רש"י). כלומר, בשכר מעשיהם הטובים, זכו המיילדות לצאצאים שינהיגו את ישראל, ליוכבד נולד אהרון הכהן אבי בית הכהונה, משה רבינו אבי בית לויים, וממרים יצאה השושלת של דוד המלך, אבי בית המלוכה.

אולם, אם נדייק בפשט התורה נגלה עומק חדש. בתורה כתוב – "וייטב אלוקים למיילדות, וירב העם ויעצמו מאוד", ורק אחר כך נאמר הפסוק שהבאנו לעיל "ויהי כי יראו... ויעש להם בתים". כלומר, השכר של המיילדות, הטובה שה' עשה להם, זה שמפעל חייהם הצליח, והעם התרבה מאוד. הבתים שהם קיבלו זה בעקבות היראת שמיים להם, אבל הטובה והשכר על שמסרו נפשם ליילד ילדים זה שהעם התרבה.

המיילדות לא חיפשו להנהיג את העם או שכר לעצמם, הם חיפשו ששם ה' יתגלה בעולם, ועם ישראל יתרבה, לכן גם השכר שלהם הוא לא שהילדים שלהם הפכו למנהיגים, אלא שהעם התרבה ושם ה' התגדל בעולם.

(וממילא, כשזה מה שהאנשים מחפשים, התוצאה היא שהם הופכים למנהיגים, כי מנהיג אמיתי הוא מי שרוצה בטובת העם, ולא מי שרוצה שהעם ישרת אותו, "לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם")

ובאמת, דרך זו של המיילדות והנצי"ב, שהמטרה של עבודת ה' היא ששם ה' יתגדל בעולם, ולא בשביל השכר הפרטי של עושה המצווה, זו היא המדרגה הגבוהה בעבודת ה'.

וכך מצאנו במסילת ישרים (פרק ד) שיש כמה מדרגות בסיבות שבשבילן אנשים עובדים את ה' – המדרגה הנמוכה היא מי שעובד את ה' בשביל שכר בעולם הזה, למעלה ממנה מי שעובד לשם שכר בעולם הבא, והמדרגה השלישית הגבוהה יותר היא מי שעובד לשם עשיית ודבקות בטוב.

אך בפרק יט כותב המסילת ישרים שכל הכוונות הללו טובות, "אך הכוונה האמיתית המצוייה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה".

שנזכה שנזכה...