top of page
  • תמונת הסופר/תהרב נתנאל יוסיפון שליט"א

הרב שראה מלאכים!

הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי

וישיבת ההסדר

"אורות נתניה"

מסופר שהמגיד ממזריטש היה למדן מופלג וחריף, בקי בגמרא ומקובל גדול. כאשר שמע על הבעל שם-טוב הקדוש, הלך אליו כדי לתהות על קנקנו. לאחר שבירכו בשלום זה את זה, ציפה המגיד לשמוע דברי תורה מפי הבעש"ט, שיוכל לבחון אותם ולשוקלם בשכלו. אבל הבעש"ט סיפר לו, שפעם נסע דרך כמה ימים, ולא היה לו לחם בשביל בעל העגלה, והנה בא לקראתו גוי אחד ומכר לו לחם. בסיום הסיפור נפרד הבעש"ט מהאורח.

למחרת נכנס המגיד שוב לבעש"ט, וחשב שהפעם ישמע דברי תורה, אבל הבעש"ט סיפר לו שוב סיפור דומה. לבעש"ט היו כוונות נסתרות בסיפורים אלו, אולם המגיד לא הבין מה יוסיפו לו הסיפורים, ועכשיו היה ברור לו, שלא ישמע מהבעש"ט דברי תורה. 

הוא חזר לאכסניה, והתכונן לנסוע הביתה, אולם לפתע בא אליו שליח מהבעש"ט וביקשו לשוב אליו במהירות. הבעש"ט קיבל אותו בחדרו ושאלו: "יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?" השיב המגיד: "הן". הראה הבעש"ט למגיד מאמר אחד בספר עץ חיים, וביקש ממנו לפרשו. פירש המגיד את המאמר, אך הבעש"ט אמר לו שאינו יודע כלום. עיין שוב המגיד במאמר, וטען שפירושו הוא הנכון, אך אם הבעש"ט חולק על דעתו, שיגיד פירוש אחר.

ביקש הבעש"ט מהמגיד לקום על רגליו, והבעש"ט הסביר את המאמר. במאמר היו כמה שמות מלאכים, וכשהבעש"ט הסביר נתמלא כל הבית אור ואש, והמגיד ראה בחוש את המלאכים הנזכרים. לאחר מכן אמר לו הבעש"ט: "אמת, שהפשט כמו שאמרת, אבל הלימוד שלך היה בלי נשמה". (לפי קונטרס מאירת עיניים אות ח).

במעשה זה, המגיד – לימים יורשו וממשיך דרכו של הבעש"ט – רוצה לעמוד על דמותו ועל יסודות שיטתו של הבעש"ט, דרך דברי תורתו. אולם הבעש"ט, במקום ללמדו מתורתו, מעדיף לספר באוזניו סיפורים. המעמיק במעשה יגלה, שהסיפורים הם דבר תורה עמוק המבטא את יסודות חידושו של הבעש"ט בעולם. המפגש הכביכול אקראי עם הגוי, שהמציא לו אוכל בשעה שהיה זקוק לכך, מבטא את ההשגחה הפרטית ואת התגלותו של ה' בעולמנו דווקא דרך מאורעות העולם הזה.

הבעש"ט בוחר לבטא רעיון זה באמצעות סיפור, ולא בדרך של דברי תורה, כי הסיפור מעביר את המסר בצורה סמויה אך מלאת חיים, וזו כל מהותה של שיטת החסידות – המפגש החי עם ה' בעולמנו. אלא שהמגיד עדיין לא הבשיל לדרך עבודת ה' זו, ולכן הבעש"ט מראה לו בגלוי את המלאכים, והופך את לימודו ה"מת" למפגש מלא חיים עם ה'.

יסוד זה מופיע בתורתו של הבעש"ט, והוא מנחה אותנו בכמה וכמה אופנים. ראשית, התובנה שאפשר לפגוש את ה' ולעובדו בכל תחומי החיים בעולם, כפי שכותב הבעש"ט (תחילת צוואת הריב"ש) "שויתי ה' לנגדי תמיד", צריך לעבוד ה' יתברך בכל כחו, שהכל הוא צורך, מפני שה' יתברך רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. והכוונה - כי לפעמים אדם הולך ומדבר עם בני אדם, ואז אינו יכול ללמוד, וצריך להיות דבוק בה'... וכן כשהאדם הולך בדרך ואינו יכול להתפלל וללמוד כדרכו וצריך לעבוד איתו באופנים אחרים...".

אבל מעניין זה אפשר ללמוד גם נקודה נוספת, שיכולה לסייע לנו מאוד בחיים, והיא נלמדת גם מפרשיות השבוע שלנו. הרבה פעמים החיים לא מסתדרים לנו לפי התכנונים שלנו, וכולנו מרגישים זאת היטב במלחמה האחרונה. במצבים כאלה, הנטייה הפשוטה של האדם היא לכעוס ולהאשים את כל הגורמים בעולם, לדמיין שוב ושוב 'אילו היה אחרת', ולשקוע בכעס ובעצבים.

אולם, אדם מאמין שיחיה באמת את עצתו זאת של הבעש"ט, יבין שהכל מאת ה', והוא זה שהביא הכל לטובה. הוא לא יכעס ולא יתעצבן, לא ידמיין 'אילו', אלא יפעל ויעשה את הטוב ביותר במצב הנתון. וכך ממשיך וכותב שם הבעש"ט: "כלל גדול: גול על ה' מעשיך, ויכונו מחשבותיך, שכל דבר שיזדמן יחשוב שהוא מאתו יתברך, ויראה שיבקש מה' יתברך, שיזמין לו תמיד מה שה' יתברך יודע שהוא לטובתו ולא מה שנראה לבני אדם על פי שכלו, כי אפשר מה שבעיניו טוב הוא רע לו, רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך".

וזה מה שאומר יוסף הצדיק לאחים בפרשיות ויגש - ויחי, אתם מכרתם אותי למצריים כי חשבתם עלי לרעה אבל אלוקים חשבה לטובה. ובאמת, לא אתם שלחתם אותי למצריים, אלא אלוקים שלח אותי לכאן והכל מכוון לטובה, כדי להחיות את העולם.

שנזכה לחוש תמיד את טוב ה' אלינו, ולראות בעינינו את טובו בצורה נגלית!

Comments


העלאות אחרונות
תגיות
bottom of page