הסודות המשפחתיים שהתגלו!
הרב נתנאל יוסיפון
ראש הגרעין החינוכי
וישיבת ההסדר
"אורות נתניה"
כ"ב כסליו, ד'תתקנ"ז (לפני למעלה מ-800 שנה). העיר גרמייזא.
החורף הקר כבר פרס כנפיו, והעיר כולה עוטה שלג, אך בביתו של רב העיר, רבי אליעזר, חם ונעים. רבי אליעזר יושב ועוסק בתורה בפסוק, "וישב יעקב בטח".
רבי אליעזר הוא מגדולי המקובלים שבדור, וזכה לקבל מפה לאוזן, בסודי סודות, מסורות קבליות נעלמות מאביו ורבו, הלא הוא רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, וגם מבן דודו רבי יהודה החסיד. מסורות אלו עברו ממש מאב לבן בתוך משפחותיהם של גדולי המקובלים הקדמונים.
כמנהג משפחתו, גם רבי אליעזר העביר בסודי סודות את המסורת המשפחתית לבנו. ברוך ה', גם בנו הופך אט אט לתלמיד חכם גדול, והוא ימשיך ויעביר, בעזרת ה', את המסורות לדורות הבאים עד ביאת ינון.
האב ובנו ישבו והמתיקו יחדיו סוד. דולצא, אם המשפחה, התבוננה בנחת בבעלה ובנה, העוסקים בתורה הקדושה, ומעבירים את הלפיד לדורות יבואו. בני הבית חשו ממש את התקיימות הפסוק בו עסקו "וישב יעקב בטח".
והנה, לפתע, פרצו לבית שני גרמנים מרצחים. השניים רצחו את כל בני הבית, ורק רבי אליעזר נותר לבדו פצוע קשה, "ונשארתי בחוסר כל ובעוני גדול ובייסורים גדולים". (לפי תיאור זכרונותיו וקינתו של רבי אליעזר, "הרוקח").
בעקבות האסון הכבד, בו איבד רבי אליעזר את בנו ותלמידו, ונגדעה השושלת המשפחתית, החליט רבי אליעזר לחבר את ספר 'הרוקח', למען ישארו דברי התורה הכמוסים בנחלת עם ישראל. ואכן, בספרי הקבלה והחסידות, מצוטטים יסודות מספר 'הרוקח', המהווים אבני יסוד לרעיונות פנימיים ואמוניים יסודיים.
בימים אלו, ימי ספירת העומר, נוהגים אנו מעט מנהגי אבילות על מות תלמידי רבי עקיבא. לפי אחת הגרסאות באגרת רב שרירא גאון הם מתו ב'שמדא', כלומר נהרגו על קידוש ה' במלחמה מול הרומאים. בימי הספירה, אירעו גם הפרעות הגדולות ביהדות אשכנז, בימי הצלבנים, עליהם נהגו האשכנזים לומר מידי שבת את תפילת 'אב הרחמים'. ובדורנו, מציינים בימים אלו גם את זיכרון השואה האיומה, וזיכרון חיילי צה"ל והרוגי הטרור, שכולם עומדים בסימן מסירות הנפש על קידוש שם ה' הגדול והנורא.
וכאן ישאל השואל – אמת, מות 24,000 תלמידי רבי עקיבא הוא אסון עצום. ובכל זאת, הלא בתולדות עם ישראל, אירעו בעוונותינו אסונות בהיקף גדול הרבה יותר. בזמן חורבן הבית, כמה עשרות שנים לפני מות תלמידי רבי עקיבא, מתו מאות אלפים, והאבילות על מותם הובלעה באבילות על החורבן, ובמה זכו תלמידי רבי עקיבא, שהתייחד זמן מיוחד לזכרם? ובמיוחד, שחורבן ביתר, שאירע באותה התקופה, היה בתשעה באב, וגם בביתר מתו המונים, אם כן – למה זכו תלמידי רבי עקיבא לציון מיוחד?
להבנת העניין, נעיין בגמרא (יבמות סב:), שמספרת לנו על מות תלמידי רבי עקיבא בתקופת ספירת העומר – "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם - ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת".
האסון שאותו מדגישה הגמרא זה שהיה העולם שמם, עד שהעמיד רבי עקיבא חמישה גדולי עולם חדשים. דומה, שיש כאן רעיון מיוחד, המתאים במהותו לספירת העומר. הספירה היא תהליך ורצף, בה אנו בונים נדבך אחרי נדבך, חוליה אחרי חוליה, עד שאנו מגיעים לקבלת התורה בשלימות, בחג השבועות.
האבל הייחודי על מות תלמידי רבי עקיבא, אינו אבל רק על 24,000 יהודים, אלא גם אבל על קטיעת הרצף ומסורת העברת התורה. בין שאר האסונות של הגלות, יש גם שבר גדול בפגיעה הקשה במסורת העברת התורה. כביכול, מבחינה לאומית, יש לנו קושי גדול בספירה מפסח שבו יצאנו לחירות, לשבועות – זמן קבלת התורה.
ואכן, מצאנו ביטוי נוסף לקטיעת רצף העברת התורה בגמרא נוספת העוסקת בתלמיד רבי עקיבא. הגמרא (חגיגה יד:) מספרת על רצף העברת סודות התורה העמוקים ביותר, שנקראים "מעשי מרכבה". אלו סודות כל כך עמוקים וסודיים עד שלא רק שאסור ללמד אותם ברבים, אלא שאסור ללמד אותם אפילו לתלמיד יחיד.
לכן, מלמדים רק בראשי פרקים רק לחכם ומבין מדעתו, והתלמיד מרחיב בעצמו ומבין. לאחר שהתלמיד מבין, הוא יכול להרצות את הבנתו לפני הרב, והגמרא מספרת נפלאות על אותם הרצאות. מספרת הגמרא על שלשלת של תלמידים שהרצו לפני רבותיהם, וכך היא מספרת: "שלושה הרצאות הן. ר' יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא הרצה לפני ר' יהושע, חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבא".
אך מסיימת הגמרא, שלפני חנניא בן חכינאי אף אחד לא הרצה. ובאמת מופיע בחז"ל, שחנניא בן חכינאי הוא מהרוגי מלכות, ומתאימים הדברים שרצף מסירת התורה נקטע בעקבות המוות על קידוש ה'.
בעזרת ה', בפעם הבאה נלמד גם על רצף המסירה של המידות הטובות שנקטע במות תלמידי רבי עקיבא.
ויהי רצון, שנזכה לתקן בימים הללו את מידותנו, ולנהוג באופן הראוי כבוד זה בזה, ומתוך כך ישובו סודות התורה להתגלות במלוא עוצמתם!
Comentarii